איך ישפיע המשבר על סטרטאפים בשלבי גיוס מוקדמים ב-2023?

פייסבוק - וובינר ינואר 23 פוסט 3

סטרטאפים בשלבי גיוס מוקדמים יכולים לנצל הזדמנויות שנוצרו בעקבות המשבר, אבל יצטרכו להיערך לקראת השינויים שנוצרו.

ביום רביעי האחרון, ב-25/1 העברתי וובינר בנושא גיוס משקיעים לסטרטאפים בשלבי גיוס מוקדמים.
 
אחד הנושאים המרכזיים בוובינר היה ההזדמנויות שנוצרו לסטרטאפים בשלבי PRESEED ו-SEED בעקבות המשבר שפוקד את הענף.
שני תחומים שהובילו למשבר ישפיעו רבות על היכולות של סטרטאפים לגייס השקעות בשלבים מוקדמים:
 
ההשקעות הלא מסורתיות שבוצעו בסטרטאפים בשנים 2019-2022 הביאו להערכות שווי מוגזמות, ריצה מטורפת של משקיעים מוסדיים להשקיע ישירות בסטרטאפים, בלי לבצע DUE DILIGENCE ראוי – בין אם מחוסר ניסיון או מהתחושה שצריך להיכנס מהר לשוק.
כתוצאה מכך, קרנות הון סיכון נדרשו גם הן להיכנס להשקעות גדולות יותר, לקצר תהליכים, להתרחב בצורה מהירה מאוד.
 
לכולם היה ברור שנוצרת בועה – אבל אף אחד לא ממש רצה להיות בחוץ. בסופו של דבר, הבועה התנפצה, בעיקר בשל חוסר היכולת של הסטראפים לספק את נתונים הצמיחה המוגזמים ולעמוד מאחורי הערכות השווי שלא באמת נחקרו די הצורך.
 
המשבר מורגש כיום בכל האקו-סיסטם.
אבל, כמו בכל משבר – נוצרות בהחלט גם הזדמנויות.
מזמינה אותך לקרוא את הפוסט שכתבתי בעקבות וובינר שעסק לעומק בנושא והועבר בסוף חודש דצמבר 2022.
אפשר גם לצפות בהקלטת הוובינר שקיימתי בנושא.
 
 

אני מביאה כאן שני נתונים מעודדים לסטרטאפים בשלבים המוקדמים:

1) השקעות של איינג'לים – לא נראה הושפעו בצורה חריפה ממה שקרה בקרנות ובמשקיעים המוסדיים, למרות שעדיין לא התפרסמו מספיק נתונים לסיכום השקעות איינג'לים בשנת 2022 – זהו גם מידע שפחות נגיש מאחר ולעיתים קרובות ההשקעות האלו נשארות "מתחת לרדאר".

בגרף שלהלן, ניתן לראות שבחלק התחתון, שמתייחס לאיינג'לים אין איזו ירידה דרמטית בהשקעות בשלבי SEED.

השקעות בסטראפים לפי סוגים

2) קרנות הון סיכון, שבעבר השקיעו רק מ-ROUND A ומעלה, התקשו לגייס כספים מאקזיטים מצד אחד – ומצד שני עדיין קיימים אצלם כספים שגוייסו ולא הושקעו.

בגרף שלהלן, שלקוח מתוך דו"ח מאתר PitchBook – המידע מעודכן אמנם רק עד סוף ספטמבר 2022 – אבל ברבעון האחרון לא היו שינויים דרמטיים, ניתן לראות שהכסף שנכנס מאקזיטים הירידה תלולה ביותר וירדה אף מתחת לשנת 2019 שהיא השנה שתהפוך כנראה, לבנצ'מארק.

מאידך, הקרנות מחזיקות עדיין כספים אותם הם גייסו בעצמם במהלך ה"שנים המשוגעות" ואותם יירצו להשקיע, רק בצורה הרבה יותר מבוזרת והרבה יותר מבוקרת.

גם הגרף הזה לקוח מאתר PitchBook – בכלל, זהו אתר שאני ממליצה לכל סטרטאפ להכיר, כמות ואיכות המידע שם מצויינים:

ניתן לראות בבירור שלמרות שיש ירידה בגיוס הכספים ב-2022, עדיין ישנו כסף רב שגוייס

הקרנות, שבעבר התמקדו ב-ROUND A ומעלה, מחפשות כיום להשקיע בשלבים המוקדמים.
הסכומים קטנים יותר, היכולת להשפיע על ההתפתחות והצמיחה של הסטרטאפים גדולה יותר ובאופן כללי תהיה לקרנות שליטה טובה יותר בביצועים.

להרחבה על הנושאים האלו, אני מזמינה אותך להיכנס להקלטת הוובינר:

ראשית, הבחינה של כל מיזם תהיה דקדנית יותר. הקרנות, רגילות לקבל מידע מעמיק יותר.
 
אם בעבר ניתן היה לשלוח מצגת כללית ולהגיע לפגישה – המצגות יצטרכו להיות מעמיקות יותר. לאו דווקא ארוכות יותר – אבל המידע יהיה מעמיק.
 
באתר PITCHBOOK מציגים את הטמפלייט מצד שמאל, אבל לא ברור מתי הטמפלייט נבנה.
 
לדעתי, חסרים כאן שני שקפים מהותיים, לפחות לפי מה שאני נתקלת בעבודה היומ-יומית שלי:
מה המודל העסקי? כלומר, איך המיזם יעשה כסף?
מה פוטנציאל השוק – כשמתייחסים כמובן, לשלושת המרכיבים: TAM – גודל השוק בכללותו, SAM – החלק הרלוונטי עבור הפתרון שאנחנו מציעים ו- SOM – צפי החדירה שלנו לשוק הרלוונטי.
 
מה שאומר, שלכל מיזם, גם בשלבי הגיוס המוקדמים ביותר, צריך שתהיה תכנית עסקית.
תכנית אמיתית, לא משהו כללי.
תכנית שנותנת מענה לכל השאלות שבתבנית ובתוספת שלי.

צרו קשר

מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

[contact-form-7 id="0635275" title="טופס רוחבי פוסט"]

מזמינה אותך לקרוא פוסטים נוספים:

מדען בתתום הביוקונברג'נס
בלוג
ג'וד ברק

מה זה באמת ביוקונברג'נס

מעבר למילים הגבוהות: מה זה באמת ביוקונברג'נס ואיך בונים מזה אסטרטגיה עסקית מנצחת? יש מילים בעולם ההייטק וההשקעות שגורמות לכולנו להנהן בראש במבט מעמיק ויודע דבר, גם אם חצי דקה

קרא עוד »