פסי הרעדה במצגת

פסי הרעדה ניתן למצוא בשולי כבישים בין עירוניים. מטרתם – "להעיר" את הנהג שסוטה לשוליים.

איך קשור מושג מעולם הנהיגה למצגת?

המטרה היא אותה המטרה. "להעיר" את הצופה, מידי כעשר דקות.

מחקרים שנעשו מראים כי זמן הריכוז הממוצע של צופה במצגת הוא כעשר דקות. כן, זה כל. הדבר הקל ביותר לעשותו כיום – לשלוף את הנייד ולהסיט את הקשב – גם אם לא במכוון.

הדרך להשאיר את הקהל מרוכז היא על ידי הכנסת "פסי הרעדה" לפרזנטציה, שמטרתם להסב חזרה את תשומת הלב להרצאה.

איך זה נעשה בפועל?

קיימות דרכים רבות ויצירתיות.

  1. להפעיל את הקהל

    לשאול שאלה, לבקש מהקהל לעשות משהו.
    היתרון ברור לגמרי. זוהי הדרך הטובה ביותר להעיר את הצופה.
    החסרונות, לעומת זאת, די גדולים: הפעלת קהל היא "גזלן זמן". אם יש לנו עשרים או שלושים דקות לדבר – זה עלול לגזול זמן יקר. מרצה עלול לאבד שליטה, הקהל מתחיל לדבר ודווקא מרוב עניין מתעוררת המולה.
    אם מחליטים לנקוט בשיטה הזו, צריך לקחת בחשבון מראש את הזמן שיוקדש להפעלה.

  2. הומור

    דרך מצויינת להעיר את הקהל.
    בין אם זו בדיחה, אנקדוטה או תמונה משעשעת שקשורה לנושא.
    היתרונות ברורים וגם כמעט ואין חסרונות.
    נקודה למחשבה: מי הקהל שצופה בכם? איזו בדיחה או אנקדוטה תדבר אילו? זהירות רבה משימוש בבדיחה שעלולה להעליב מישהו בקהל. עדיף תמיד איזו בדיחה עצמית או סיפור משעשע על מישהו שהקהל מכיר ושאינו הופך את האדם אליו מספרים למשהו מגוחך.
    כדאי להכין מאגר של מספר בדיחות או אנקדוטות ולשלוף אותן בהתאם לקהל.
    כך גם לגבי תמונה. לבחור תמונה "אוניברסלית", משהו שמרבית הקהל יבין וישועשע.
    גם כאן אפשר להכין מספר שקפים ולהסתיר/לבטל הסתרה בהתאם לקהל.

  3. שקט

    כן, גם שקט יכול להעיר. הפסקה קלה בשטף ההרצאה. שקט שמלווה בחיוך ובבטחון.
    היתרון – הקהל חוזר לצפות בך. רוצה להבין מה קרה.
    החיסרון – נדרשת שליטה מצויינת בזמן. דורש נינוחות מרובה. לדעת לשתוק מתוך עוצמה, לא להיראות כמי ש"קפא" על הבמה או שכח מה שיש לו לומר.

  4. סקר / שאלון

    זו דרך מצויינת לרתום את "האויב" – מכשיר הפלאפון.
    ישנן חברות רבות שמאפשרות להכניס שאלונים אינטראקטיביים למצגות ולחבר את הקהל באמצעות כתובת אינטרנטית.
    אחת החברות הידועות – POLL EVERYWHERE שמאפשרת לקיים סקר בקלות.
    מאמר על מספר חברות – כאן
    חברת SENDSTEPS מציעה תוסף לפאוארפוינט להכנת הסקרים/שאלונים.
    יתרונות – שוב, היתרון ברור. הקהל לוקח חלק פעיל בפרזנטציה, הסקרים משעשעים ומעניינים.
    החסרונות: התלות בטכנולוגיה גבוהה. תרגול מוקדם יכול לתת מענה לשליטה בטכנולוגיה. נדרשת היכרות מעמיקה עם הכלי, על מנת שהסקר יעבור בצורה חלקה לגמרי.

  5. חלוקת המצגת לפרקים

    כשאנחנו מתכננים נכון את המצגת, היא תכלול מספר פרקים – מספר מערכות.
    התכנון תלוי בזמן שעומד לרשותנו. נניח שיש לנו 40 דקות:
    5-7 הדקות הראשונות יוקדשו לרקע, להצגת הבעיה או חשיבות הנושא אותו מציגים.
    3-5 הדקות האחרונות יופנו להנעה לפעולה: מה צריך הקהל לעשות לאחר ששמע את ההרצאה /  הפרזנטציה.
    את הזמן באמצע, נחלק לשלושה פרקים: כל פרק יציג צד אחר של הנושא המדובר.
    רצוי להקדיש כשמונה-תשעה דקות לכל פרק כזה, ואת הדקה-שתיים הנותרות להקדיש לסיכום קצר ובניית ציפייה לפרק הבא.

אלו הן רק חמש דוגמאות.

כל עוד מודעים לנושא, קשובים לקהל ומתורגלים היטב בפרזנטציה, ניתן להמציא פסי הרעדה תוך כדי תנועה. אפשר להשתמש באחד האמצעים המוצעים או בשילוב של כמה.
אני מציעה לשלב שניים עד שלושה כלים, לא מעבר לכך, אחרת ההרצאה כבר הופכת ל"הפנינג"…

קטגוריות: |תגיות:|תגובות 0

על כותב המאמר:

ג'וד ברק – מומחית פרזנטציות, מצגות ודוחות עסקיים מקימה והבעלים של חברת ExcelLeader" – הנתונים מתייצבים מאחוריך", מומחית אקסל ועוסקת בבניית יישומים ובניית מצגות. ג'וד היא מהמובילות בארץ באיסוף, ניתוח והצגת נתונים ליזמים, חברות, עמותות ועסקים. מתמחה בבניית מצגות חכמות המיועדות לגיוס משקיעים, כמו גם תכנות קובצי ויישומי אקסל עבור עובדים ומנהלים. אחד התחומים החביבים עליה – הדרכה בהתאמה אישית, לשליטה מתקדמת באקסל, ובפאוור-פוינט.