Data Visualization – מקירות מערות האדם הקדמון ל"קירות" העולם המודרני…

העיסוק ב-Data Visualization הוא תחום חדש יחסית, המהווה תת-תחום של התקשורת החזותית. הוא מרכז ידע משלושה תחומים שלכאורה אין ביניהם קשר אינטואיטיבי: אנליטיקה, עיצוב ופסיכולוגיה. מומלץ להבין את עולם התקשורת החזותית ולאחר מכן ללמוד כיצד התפתח "תת התחום", Data Visualization, כענף בפני עצמו.

התפתחות תחום התקשורת החזותית

מהותה של תקשורת חזותית היא לשתף מידע וידע בצורה חזותית, קלה להבנה.

האדם השתמש במידע חזותי משחר ימיו ואנו מכירים את ציורי המערות מהתקופה הפרה היסטורית שעיטרו את קירות המערות. ציורים אלה הגיעו לפני המילים והם גם אלו שנשארו הרבה אחרי לכתו של האדם הקדמון. אנשים ללא שפה מדוברת משותפת יכלו לשתף פעולה אם יכלו לצייר את הרעיונות שהם מבקשים להשיג.

מפקד אוכלוסין? מצעד צבאי?
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Prehistoric_Paintings_at_Bhimbetka,_Madhya_Pradesh,_India(_N-MP-225).jpg

 

"ספירת מלאי"? "הקצאת משאבים נדרשת"?
http://www.spainisculture.com/en/monumentos/ciudad_real/cueva_prehistorica_de_pena_escrita.html

 

מזה אלפי שנים משתמשים בעולם המדעי בעזרים חזותיים כגון מפות, שרטוטים והדמיות. אם נחשוב על כך נדרשות מילים רבות כדי לתאר יבשת שלמה, גבולותיה, גודלן היחסי של המדינות בה ועוד. לעומת זאת, כמה פשוט להציג את כל המידע הזה על מפה!

 

ככה זה נראה ב- 1870 – דרך מעניינת להציג מלחמות באירופה

Large detailed Latest War map of Europe 1835 – 1875.

http://www.maps-of-europe.net/maps/old-maps-of-europe/large-detailed-latest-war-map-of-Europe-1835-1875-small.jpg

 

אני זוכרת בעת לימודי בבית הספר היסודי, כיצד שעממו אותי המילים "ושט", "קיבה" "תריסריון" (המילה הזו העסיקה את המוח שלי בניסיון למצוא את מקור המילה). עם זאת, ברגע שהמורה הציגה בפנינו תרשים של מערכת הקיבה, הפך הסיפור שסיפרה למרתק. התרשים תיאר את הקשרים בין האיברים השונים, את הגדלים שלהם, כיצד יוצרים כולם את השלם ומיד נפתח בפני עולם ומלואו. תמיד היה לי זיכרון צילומי ולכן עד היום אני זוכרת את תרשים מבנה מערכת העיכול. לעומת זאת אני ממש לא זוכרת מה מקור המילה "תריסריון" ואינני בטוחה שגם ידעתי זאת אי פעם…

 
https://scioly.org/wiki/images/6/60/Digestivesystem.png

 

עולם המדע הִפנים משחר ימיו שכדי להבין איך דברים עובדים רצוי שיהיה לנו רישום ואכן, אנו עדים לכך שחלק מגדולי המדענים היו גם אומנים.

העולם העסקי, לעומת זאת, לא היה זקוק לתקשורת חזותית יתר על המידה. די היה בסיכום השורה התחתונה שכללה את סך ההוצאות וסך ההכנסות והם היוו את הסיפור השלם של העסק. אפשר להוסיף על כך רשימה של לקוחות, רשימה של ספקים ועדכון מלאי שוטף. מספרים אלה סיפקו את הצרכים של כולם – כלומר כל אלו שמבינים מספרים.

השינוי בתחום הצגת הנתונים

במהלך 30-20 השנה האחרונות, התרחש שינוי גדול מאוד בעולם הנתונים העסקיים, שינוי שהתרחש כתוצאה מהתפתחויות בעולם הטכנולוגי, העסקי והדיגיטלי:

  • הצפת נתונים והתפתחות כלים לניתוחם והצגתם – ההתפתחות הטכנולוגית והמעבר לעולם הדיגיטלי הביאו עמם שפע אדיר של נתונים ולצדם כלים מצוינים לניתוח נתונים אלה. התוצאה היא שמנהלים רבים עברו להשתמש בגיליונות אלקטרוניים, טבלאות וגרפים כדי לקבל החלטות. עם זאת, ריבוי המספרים והגרפים גרם לכך שמרוב יער – לא רואים את העצים.
  • קבלת החלטות מבוזרת – במקביל לתהליך זה עבר קהל מקבלי ההחלטות שינוי. אם בעבר היו אנשי הכספים אלה שנדרשו לקבל החלטות על סמך נתונים, הרי בעולם המודרני צריכים לקבל החלטות כאלה גם אנשי שיווק ומכירות, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי לוגיסטיקה וכדומה.
  • קבלת החלטות מהירה – נוסף על כך, הקצב המואץ של העולם העסקי מכתיב כי על מקבלי ההחלטות לבצע קבלת החלטות מאוד מהירה. אם בעבר ניתן היה להמתין לדוחות שנתיים או רבעוניים, הרי שהיום על ההחלטות להתקבל באופן שוטף ומיידי.

לאנשי הכספים היה קל יחסית להבין את הנתונים. הם כללו כמה סעיפים, כרטסות זכות וחובה, תזרימי מזומנים וניתוחי השקעות ורווחיות. אך כיום כדי להפיק את המידע הזה נדרשים גיליונות על פני גיליונות, נתונים על גבי נתונים ומרוב נתונים לא רואים את התבניות ולא את התובנות.

הבעיה נוצרת כאשר אנשי השיווק לא מבינים את השפה של אנשי הכספים ואנשי הלוגיסטיקה זקוקים למידע אחר לגמרי מאלו של משאבי האנוש. במקביל, רוב בעלי התפקידים הללו לא תמיד מרגישים בנוח עם מספרים, במיוחד כשהם ארוכים, מכילים נוסחאות מסובכות ותוכנות לא מוכרות.

תהליכים אלה הביאו את העולם העסקי להבין את החשיבות הטמונה במידע חזותי ואת תרומתו לתהליך קבלת ההחלטות.

חיבור עולם הנתונים עם העולם החזותי

למרות שינויים אלה, החלה רק בשנים האחרונות להיווצר הדיסציפלינה שמשלבת את עולם ניתוח הנתונים עם העולם הוויזואלי. מדובר לכאורה בשני עולמות תוכן שונים לחלוטין: "אנשי המספרים" שמדברים בלוגיקה צרופה לעומת "האנשים היצירתיים" שמתרחקים לחלוטין מהלוגיקה. כיצד ניתן לחבר בין שני עולמות כל כך מנוגדים? חיבור זה הגיע, בסופו של דבר, באמצעות העולם המדעי (יש שיגידו "חצי מדעי") והוא עולם מדעי החברה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, תוך כדי התבססות על מחקרים נוירולוגיים.

העולם העסקי הבין שכדי לקבל החלטות וכדי שהתהליך הזה יתבצע, על הנתונים להיות ברורים, על ההקשר להיות מובן ועל כל השאלות לקבל תשובות מלאות. הדרך המתאימה ביותר לקבל מידע זה, בדיוק כמו שהיה נהוג בעולם העתיק ובעולם המדעי, היא באמצעות מפות, שרטוטים והדמיות.

בעולם המושגים שלי מדובר בטבלאות ברורות, בגרפים שמציגים את המידע בצורה הברורה ביותר. שילוב כל האמצעים הללו ייתן מענה מדויק לשאלות ששאלנו מראש או לחלופין, יציגו בפנינו באופן ברור את השאלות שצריכות להישאל.

3 דיסציפלינות חוברות יחדיו: אנליטיקה, יצירתיות, נאורו-פסיכולוגיה

 עד לא מזמן, נתונים כלכליים/עסקיים הוצגו במספרים, בטבלאות כאשר במקרה הטוב היתה שורת מסקנה. הנתונים הוכנו לרוב על ידי אנשים מהצד האנליטי של המפה, או כמו שאני קוראת להם "אנשי מספרים". הם אלו שמרגישים נוח בסביבת מספרים, יודעים לייצר את המספרים – אבל – בדרך שלהם.
פעמים רבות, מקבלי ההחלטות הם לא "אנשי המספרים", או אלו שהכינו את הנתונים.
כדי לקבל החלטה הם נדרשים לפעול.

למרות שעל פי מחקרים וספרים רבים ההחלטה הסופית שלנו מתקבלת דווקא במרכזי הרגש, קיימת הסכמה שלפחות בעולם העסקי, נרצה להצדיק, אפילו בעיני עצמנו את ההחלטות שקיבלנו.

כדי שנוכל לקבל החלטות מושכלות, בעולם של ריבוי נתונים, בואו נראה דוגמה.

מקרה מבחן:

הנהלת חברה אירופית מתכנסת להחליט על חלוקת משאבים בין הסניפים השונים. מי שמציג את הנתונים הוא סמנכ"ל הכספים. ההחלטה שהוא מבקש לקבל: צמצום משאבים לסניפים המפסידים.

מנהל השיווק, לעומתו – מבקש דווקא להגדיל את תקציבי השיווק בסניפים המפסידים.

המנהלים האחרים צריכים להחליט. האם יוכלו להחליט על סמך הדו"ח הבא?

 

סביר להניח שחלק מחברי ההנהלה יינטו לתמוך במנהל השיווק, ולו רק בגלל שיכעסו (אפילו בתת מודע) על מנהל הכספים שהביא להם נתונים שדורשים חשיבה נוספת.

מה בעצם הם אמורים להבין כאן….

 

דרך נוספת להציג את הנתונים:

יותר ידידותי למשתמש עדיין: המדינות ממויינות לפי א-ב, מה המנהלים צריכים להבין מזה?

לא עדיף ככה?

ואם כבר, האם לא היה ברור יותר להציג זאת כך?

ההחלטות ייתקבלו מן הסתם לאחר דיון. רק שלכל המנהלים יהיה ברור במדוייק מהם הנתונים עליהם מתווכחים סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל השיווק.
כשרוצים לקבל תובנות, רצוי תמיד להשתמש בויז'ואל.
טובה תמונה אחת מאלף מילים, בוודאי ובוודאי, טובה מעשרות אלפי מספרים.

 

כשמעלים את הנתונים הבאים על "קיר המערה" – הידוע כ"מסך הגדול בחדר הישיבות", הייתי ממליצה לסמנכ"ל הכספים לא "להתקמצן", להביא את הגרף הקודם עם המפה והטבלה. לי,

הרבה יותר קל לקבל החלטות ממראה עיניים שנתמך ע"י נתונים….
המאמר התפרסם באנגלית, באתר המוביל PRESENTATION GURU

לקריאת המאמר באנגלית

About the Author:

ג'וד ברק – מומחית פרזנטציות, מצגות ודוחות עסקיים
מקימה והבעלים של חברת ExcelLeader" – הנתונים מתייצבים מאחוריך", מומחית אקסל ועוסקת בבניית יישומים ובניית מצגות.
ג'וד היא מהמובילות בארץ באיסוף, ניתוח והצגת נתונים ליזמים, חברות, עמותות ועסקים. מתמחה בבניית מצגות חכמות המיועדות לגיוס משקיעים, כמו גם תכנות קובצי ויישומי אקסל עבור עובדים ומנהלים. אחד התחומים החביבים עליה – הדרכה
בהתאמה אישית, לשליטה מתקדמת באקסל, ובפאוור-פוינט.